איך קיבלנו תושבות צרפתית

הפגישה לקבלת תושבות צרפתית

אחרי שקבענו פגישה, כדי לוודא שלא יהיו תקלות, ושאכן נגיע עם כל המסמכים הדרושים, שלחנו להם אימיילים עם שאלות על המסמכים הדרושים והם ענו לנו יחסית מהר ובצורה ברורה. 

שימו לב – ההתכתבות איתם היא בצרפתית! גם הפגישה עצמה בצרפתית, אם אתן לא יודעות צרפתית אתן צריכות למצוא מתרגמת או חברה או קרובת משפחה שתבוא איתכן, אל תבחנו את הסבלנות של נותני השירות במשרדי הממשלה בצרפת.

ביום הפגישה, תקפידו להגיע בזמן! תבדקו מראש דרכי הגעה ומקומות חניה וכל מה שצריך כדי שלא יהיו הפתעות.

במהלך הפגישה תהיו מנומסות, עניינייות, תגישו את כל המסמכים, ותענו על כל השאלות שישאלו אתכן. חשוב להכין את המסמכים מראש, לפי הסדר, הם צריכים את המסמכים פיזית, הם לוקחים אותם ולא מחזירים, אז תוודאו שאתן מכינות העתקים ומדפיסות כל מה שצריך.

בסוף הפגישה (אם הכל עבר בשלום ולא חסר לכן שום מסמך) תקבלו אישור זמני שהתיק שלכן בטיפול (récépissé) זה אישור שתוכלו להציג לרשויות אם תצטרכו להראות שאתן נמצאות באופן חוקי בצרפת. גם יגידו לכן מתי בערך התעודה תהיה מוכנה.

חשוב לדעת שלא תוכלו לצאת מגבולות צרפת עם האישור הזמני, אתן תצטרכו לחכות לתעודת התושב הקבועה שלכן. אלא אם כן, לא ניצלתן את ויזת התייר הרגילה, כלומר 3 החודשים שמותר לכן לשהות בצרפת עם דרכון ישראלי.

במקרה שלנו אנחנו נכנסנו לצרפת בפעם הראשונה בדצמבר 2021 ואחרי הפגישה בפרפקטור טסנו לישראל בפברואר 2022, היינו בצרפת קצת פחות מהזמן המותר. כשטסנו שוב לצרפת במרץ, הפקיד בגבול שאל אותי למה אני נכנסת לצרפת ולאיזו מטרה כי הוא ראה שכבר ניצלתי כמעט את כל הויזה של התיירים. הסברתי לו שיש לי אישור זמני, הצעתי להראות לו אותו והוא האמין לי והעביר אותי. 

בחודש אפריל קיבלנו מייל שמודיע שתעודת התושב שלי מוכנה יאי! כדי לאסוף את התעודה קבענו עוד פגישה.

וכדי שזה לא יהיה פוסט משעמם לגמרי, תנו לי לספר לכן איך נסענו לאסוף את תעודת התושב שלי פעמיים!

כן כן פעמיים! 

למה?

כי בפעם הראשונה שקבענו פגישה, והכוונה היא שבחרנו באתר שלהם מבין התאריכים שהם מציעים, בחרנו בתאריך שהסתבר שהיה חג לאומי והכל היה סגור! לא ברור לנו עד היום איך התאריך הזה היה זמין לבחירה, ולא רק שהוא היה זמין לבחירה, יומיים לפני קיבלנו תזכורת!!! שיש לנו פגישה בפרפקטור בתאריך הזה. כמה ימים לפני הפגישה הבנו שמדובר בחג, וחשדנו שהם יהיו סגורים אבל החלטנו לנסות בכל זאת. אז ארזנו את הילדים ונסענו לשם כדי למצוא משרד סגור, נעול, מאחורי גדר בלי נפש חיה ברחוב 🙂

צחקנו על עצמינו וניצלנו את היום כדי לטייל ברחובות הריקים של העיר, היה נחמד בסופו של דבר.

בפעם השניה שנסענו, הכל היה פתוח ועבד כרגיל, קיבלנו את התעודה בלי בעיה ונסענו שמחים ומאושרים הביתה.

החלק האירוני היה שדווקא בישראל חגגו באותו היום את יום העצמאות. נו מה לעשות, האירוניה היא חלק מחיינו 🙂